ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה

הפרשת המעביד

הפרשת המעביד בגין עובדיו השכירים לתוכניות פנסיוניות (פוליסות קצבה, קרנות פנסיה וקופות גמל) היא הוצאה המותרת לניכוי למעביד בכפוף לתקנות.
הפרשות אלה כוללות הפרשה של 8.33% מהשכר המבוטח לטובת פיצויי פיטורין ו- 5% לתגמולים, כאשר קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בהם נקבע שיעור גבוה יותר.
בנוסף לכך מותרת לניכוי למעביד הפרשה בשיעור של עד 2.5% מהשכר המבוטח לרכישת כיסוי לאובדן כושר עבודה.

המעביד רשאי להגדיל ההפרשה לתגמולים עד ל-7.5%, אולם שיעור זה כולל את ההפרשה לאובדן כושר עבודה, עד לשיעור מקסימלי של 3.5% מהשכר.

דוגמאות להפרשת מעביד לתגמולים :
ללא תשלום נפרד לכיסוי אובדן כושר – רשאי להפריש 7.5%.
תשלום 1% מהשכר לכיסוי אובדן כושר – רשאי להפריש 6.5%.
תשלום 1.5% מהשכר לכיסוי אובדן כושר – רשאי להפריש 6%.
תשלום 2.5% מהשכר לכיסוי אובדן כושר – רשאי להפריש 5%.
תשלום 3.5% מהשכר לכיסוי אובדן כושר – רשאי להפריש 4%.

התנאי להפרשת המעביד לתגמולים הוא הפרשה מצד העובד לתגמולים. עד לשיעור של 5% הפרשת העובד חייבת להיות זהה אך לא נדרשת סימטריה כזו בשיעור גבוה יותר. כך לדוגמא שיעור הפרשת העובד לתגמולים בחלק מההסכמים הקיבוציים היא 5.5% בעוד הפרשת המעביד היא 6%.

העובד רשאי להגדיל את שיעור התשלום מצידו עד ל-7% מהשכר.
העובד זכאי בנוסף לבצע הפקדה עצמאית בגין חלק השכר שאינו מבוטח בתוכנית הפנסיונית (שעות נוספות,פרמיות, תוספות לא קבועות וכו'- ראה פרק עצמאים).

העובד מקבל בגין התשלום המבוצע על ידו, זיכוי במס, עד לתקרה המשתנה מעת לעת (ראה תקרות מס). החל מינואר 2008 שיעור הזיכוי אחיד- בכל סוגי התוכניות הפנסיוניות ועומד על 35% מהתשלום (מוגבל בתקרה, כאמור לעיל).

השכר בגינו ניתן לבצע הפקדות לתוכנית פנסיונית מוגבל בתקרה של 4 פעמים השכר הממוצע במשק. הפקדות מעביד לתגמולים החורגות מתקרה זו נחשבות כהכנסה בידי העובד ומחויבות במס.
מרכיב המיסוי הוא נדבך מהותי בחישובי כדאיות של תוכניות פנסיוניות ומכאן כי יש לבצע, על פי גובה השכר, בחינה פרטנית כדי למצות באופן אופטימלי את הטבות המס.