ניכוי מס ועוגמת נפש בעת פרישה

מדי יום אנו מסייעים לאנשים הפורשים לגמלאות במימוש זכויותיהם הפנסיוניות מול חברות הביטוח וקרנות הפנסיה.
אנו נתקלים במקרים רבים בהם התהליך ארוך וכרוך בתשלום מס מיותר, וכל זאת בשל הזנחה בשנים עברו, עד כדי אי יכולת לתקן את המעוות.

במרבית המקרים הקושי נובע מאי סיום הליכי עזיבת עבודה מול הגופים הפנסיונים.
שנים אחר כך, בעת הפרישה והגשת בקשה לקבלת קצבה (או אפילו פדיון), הקופה תסרב לבצע את הבקשה כל עוד לא בוצעה התחשבנות בגין כל אחד מהמעבידים שהיו לאותו פורש, גם אם משך העסקה היה קצר.
מבקש הקצבה יתבקש להציג את מסמכי הסיום מאותו המעביד ואם אין מסמכים כאלה, יהיה עליו לתור אחר המעסיק ולגשת למשרדי מס הכנסה לקבלת אישור עבור התחשבנות זאת.

יש להדגיש - מס הכנסה איננו מאשר רציפויות בדיעבד, ולכן יורה באופן קטגורי לגופים הפנסיונים לנכות מס מכל סכום שמעבר לפטור המגיע על פי סעיף 9 (7)(5) לפקודת מס הכנסה.

עם כך, לא רק שמדובר בהליך ארוך ומייגע, אלא שהזנחת הטיפול במסמכי סיום העבודה תוליד תשלום מס מיותר לכל המאוחר בעת הפרישה.

חשוב לזכור! עזיבת עבודה היא אירוע מס. משמע, יש לבצע התחשבנות מס על צבירת הפיצויים סמוך ככל הניתן למועד העזיבה (ועד שלושה חודשים לכל המאוחר).
אין חובה לפדות פיצויים (ואפילו מומלץ לא לפדות) וקיימות אפשרויות שמירה על רציפות הצבירות על פי הוראות מס הכנסה.

הנושא הוא אך ורק באחריות המבוטח. עליו לדאוג למסמכי העזיבה, ולגשת לפקיד השומה במידת הצורך.
אין זה מתפקידו של סוכן הביטוח או הגוף פנסיוני לוודא שבוצעה התחשבנות מס ועל המבוטחים להבין את משמעות הדברים וחשיבותם.