|
|
סעיפי מס הכנסה 45 ו- 47
סעיף 45 א' לפקודת מס הכנסה - זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים
(א) יחיד יזוכה ממס ב-25% מן הסכומים ששילמו הוא או בן-זוגו, בשנת המס -
(1) לביטוח חייו או חיי בן-זוגו, בחברת ביטוח אם הוא תושב ישראל;
(2) בוטל.
(ב) יחיד יזוכה ממס ב-35% מן הסכומים ששילמו הוא או בן-זוגו בשנת המס
לקופת גמל לקיצבה, או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר
שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה שלו או של בן-זוגו, או שישולמו
כאמור לביטוח קצבת שארים;
(ב1) עמית מוטב יזוכה ממס כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם בשל סכומים
ששילם לביטוח חיי ילדו בחברת ביטוח, לקופת גמל לטובת ילדו או לשם
שמירת זכויות הפנסיה של ילדו, בכפוף לתנאים האמורים באותם סעיפים
קטנים, לפי הענין, ובלבד שגילו של אותו ילד, בשנת המס, 18 שנים ומעלה;
(ג) "ביטוח חיים" - ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, ללא מרכיב
החיסכון, שאינו כולל תשלומי פנסיה לשארים;
"ביטוח קצבת שארים" - ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, בלא
מרכיב החיסכון, הכולל תשלומי פנסיה לשארים;
"הכנסה מבוטחת", "הכנסה מזכה" ו"עמית מוטב" - כהגדרתם בסעיף 47;
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי
ליחיד שאינו עמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים,
לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:
(1) סכום של 1,632 שקלים חדשים;
(2) הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);
(ב)(1) לענין יחיד שלא היתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - 5% מהכנסתו
המזכה, ובלבד ששהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ב
ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על
1.5% מהכנסתו המזכה של היחיד.
(2) לענין יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסת עבודה - 7% מהכנסתו
המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים
ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על
1.5% מהכנסתו המזכה של היחיד, ושהסכום הכולל שבשלו יינתן
זיכוי בעד סך הסכומים ששולמו לביטוח חיים כאמור בסעיף קטן
(א)(1), לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) ובשל הכנסה
שאינה מעבודה, לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של היחיד.
(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), הסכום הכולל שבשלו יינתן
זיכוי לעמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא
יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:
(1) הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(1);
(2) הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1);
(ב) (1) לענין עמית מוטב שלא היתה לו בשנת המס הכנסת מבוטחת - 5%
מהכנסתו החייבת, עד לסכום השווה לפעמיים הסכום האמור
בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47(א)(1) לשנה,
בניכוי הסכום כאמור בפסקה (1) לאותה הגדרה או סכום הכנסתו
המבוטחת, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד
סכומים ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא
יעלה על 1.5% מהכנסתו המזכה של העמית המוטב;
(2) לענין עמית מוטב שהיתה לו בשנת המס הכנסת מבוטחת - הסכום
המתקבל מצירוף הסכומים המפורטים להלן
(א) 7% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסה מבוטחת, ובלבד שהסכום
הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח
קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.5%
מהכנסתו כאמור, ושהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד
סך הסכומים ששולמו לביטוח חיים לפי סעיפים קטנים
(א)(1) ו-(ב1), ולביטוח קצבת שארים לפי סעיף קטן (ב)
לא יעלה על 5% מהכנסתו כאמור;
(ב) 5% מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום
השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה
מזכה" שבסעיף 47(א)(1) לשנה, בניכוי סכום כאמור בפסקה
(1) לאותה הגדרה או סכום הכנסתו המבוטחת לפי הנמוך
מביניהם ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד
סכומים ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב)
לא יעלה על 1.5% מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת.
סעיף 47 לפקודת מס הכנסה- ניכוי תשלומים או תגמולים או קצבה
(א) בסעיף זה -
(1) "הכנסה מזכה" - סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על-פי
סעיף זה ועל-פי סעיף 47א, כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) לגבי יחיד שהיתה לו רק הכנסת עבודה - עד לסכום של 84,000
שקלים חדשים לשנה;
(2) לגבי יחיד שלא היתה לו הכנסת עבודה - עד לסכום של 118,800
שקלים חדשים לשנה;
(3) לגבי יחיד שהיו לו הכנסת עבודה והכנסה שאינה הכנסת עבודה, בשל
הכנסת עבודה - עד לסכום האמור בפסקה (1) ובשל הכנסה שאינה
הכנסת עבודה - עד לסכום האמור בפסקה (2) בניכוי הכנסת העבודה
שלו, או בניכוי הסכום האמור בפסקה (1), לפי הנמוך מביניהם,
ובלבד שתובא בחשבון, תחילה, הכנסת העבודה שלו.
(2) מבוטל.
(3) "הכנסה לעמית עצמאי" - סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי
על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א עד לסכום האמור בפסקה (1) להגדרה
"הכנסה מזכה" לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת;
(4) "הכנסה מבוטחת" - הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת
המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד
לקצבה על פי דין או חוזה;
(5) "הכנסה נוספת" - הסכום הנמוך מבין אלה:
(1) סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל
פי סעיף 47א, שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום האמור בפסקה (1)
להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה;
(2) סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל
פי סעיף 47א עד לסכום השווה לארבע פעמים הסכום האמור בפסקה
(1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת או
הסכום האמור בפסקה (1) לאותה הגדרה, לפי הגבוה מביניהם;
(6) בוטל.
(7) "עמית מוטב" - יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים
לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק
באותה שנת מס;
(8) "השכר הממוצע במשק" - כהגדרתו בסעיף 3(ה3)(2).
(ב) יחיד שאינו עמית מוטב, שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת
גמל לקצבה בלבד, לטובת אחד מהם, והכל גם אם ציווה שלאחר מותו תועבר
זכותו לטובת מוסד שהוכר כמוסד ציבורי לענין סעיף 9(2), או ששילמו
כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת
זכות הפנסיה של אחד מהם, יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור ובלבד
שהניכוי לא יעלה על -
(1) 7% מהכנסתו המזכה שאיננה הכנסת עבודה, ואולם אם שילם סכום העולה
על 12% מהכנסתו כאמור, יותר לו, בשל החלק העולה על 12% כאמור,
ניכוי נוסף עד ל- 4% מאותה הכנסה;
(2) הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 5% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת;
(ב) 5% מהכנסתו החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום השווה לארבע
פעמים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה,
בניכוי הכנסתו המבוטחת;
(ב1) לעמית מוטב שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה בה
לטובת העמית המוטב, ולעמית מוטב שבשנת המס שילם כאמור סכומים כאמור
לטובת ילדו שגילו, בשנת המס, 18 שנים ומעלה, יותר ניכוי הסכומים
ששולמו כאמור, ובלבד שהניכוי לא יעלה על אלה, לפי הענין:
(1) בשל סכומים ששולמו כאמור - 11% מההכנסה לעמית עצמאי;
(2) בשל סכומים ששולמו כאמור ושבשלם לא הותר ניכוי לפי פסקה (1) - 7%
מההכנסה הנוספת; ואולם אם הסכומים ששולמו כאמור עולים על 12%
מהכנסתו הנוספת, יותר לו בשל החלק העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף
שלא יעלה על 4% מההכנסה הנוספת, והכל בלבד שלא יינתן ניכוי לפי
פסקה זו בשל סכומים שהופקדו בעד העמית המוטב שסכומם אינו עולה
על 16% מהשכר הממוצע במשק.
(ב2) סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה ניתן לנכותו לפי סעיף קטן (ב1),
ולהפך.
(ג) סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) לא יובא בחשבון לצורך סעיף 45א.
(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ניכויים בשיעורים
גבוהים מהאמורים בסעיף קטן (ב) לסוג מסויים של בני אדם ובתנאים
ובסייגים שיקבע.
|
מידע נוסף
הדפסה