חלק א- חוק שירות המדינה (גמלאות) התש"ל-1970 מעודכן ליולי 2009 - עמ' 1- 12
חלק ב- משרד האוצר- החשכ"ל- מדריך לגמלאי – עמ' 13 - 22
חלק א- חוק שירות המדינה (גמלאות)
פרק א': הוראות כלליות
1. הגדרות
"גמלה" - קצבה או מענק;
"הטבות פרישה" - גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;
"היום הקובע" - יום שקבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 107א(ג);
...
"פרישה משירות" - יציאה לקצבה, מוות או פיטורים.
"קיצבה" - קצבת פרישה או קצבת שאיר.
"קיצבת פרישה" - סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו.
"קיצבת שאיר" - סכום המשתלם מדי חודש לשאירו של עובד או של עובד שפרש משירותו.
...
"תקופת שירות" - תקופת שירות רצופה.
2. הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות
כדי להסיר ספק נאמר בזה
(1) רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד,
אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או התפטרות
נתקבל שנית לשירות; הוראה אינה גורעת מהאמור בסעיף 10(4).
(2) התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב
ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו
הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.
3. תקופות שאינן מפסיקות רציפות
רציפות בשירות אין רואים אותם כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל
אחד מאלה:
(1) פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך
לכך בשירות המדינה;
(2) שביתה;
(3) תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד
שליטה עליה;
...
4. שאירים
(א) אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:
(1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו
וגרה עמו אותה שעה (להלן - אלמנה);
(2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר
עמה אותה שעה (להלן - אלמן);
(3) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן
נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן - יתום);
(4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהא כדין
תלוי כאמור בפסקה (5);
(5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או
קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה
להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים - בן משפחה
אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן - תלוי).
(ב) לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן "בן זוג".
...
פרק ב': גמלאות ושיעורן
8. הגדרות
בפרק זה -
"מועד המעבר" - יום י' באב התשס"ט (31 ביולי 2009);
"ממוצע משוקלל" של שיעורי חלקיות משרה - השבר היוצא מחיבור המכפלות של
כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם
שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;
"משכורת קובעת", לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות
התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות
סעיף 9: ת
(1) לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות
התוספות הקבועות, המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו
כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;
(2) לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות
התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני
ערב פרישתו מהשירות;
(3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת
לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות
הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת
ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי
העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה.
"משכורת שנתית" לגבי עובד שפרש משירותו - משכורתו הקובעת במועד פרישתו
כפול שנים עשר;
...
"תוספת קבועה" - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוכרה
על ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.
9. עדכון המשכורת הקובעת
(א) המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה - חודש
העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש
לעומת המדד הקודם.
.....
10. חישוב תקופת השירות
בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
(1) תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר יום - תחושב
כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום - לא תחושב כלל.
(2) תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה
(1), כחלק השנים עשר של השנה;
(3) אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד.
(4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת
השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת
השירות.
......
11. תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון
תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת
השירות על אף האמור בסעיף 10(3) אם היא אחת מאלה:
(1) תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים.
(2) תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות
מילואים לפי חוק שירות בטחון.
(3) תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבורה לפי חוק הביטוח
הלאומי.
(4) תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או
מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר
המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות
שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.
12. כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית
א) בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה
במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(1) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת
שירותו - תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה
הקובעת של המשרה המלאה; ו
(2) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה - תהא
משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה מלאה, והוא
כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו, הוא
הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;
(3) עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר
לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2) יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור
חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה
המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת
לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור בסעיף 20(א);
(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב
הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה
ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה
בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי
פסקאות (2) ו-(3);
(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נפטר העובד או פוטר
מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
(ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - בכל מקרה אחר;
(5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה
חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3)
או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן
שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה
בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה
שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה. תקופת המינימום היא
ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או
פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה
אחר - מאה ועשרים חודש.
(6) תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה
מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על ידי העובד או
מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה
ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של
העובד במשרתו החלקית ובין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה
שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;
(7) שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או
הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן 4/5 לפחות בתקופת שהן אמהות
לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה חלקיות משרתה בתקופה האמורה
כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד שיעור החלקיות של המשרה לא
יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.
....
13. משרה חלקית ששיעורה פחות משליש
(א) שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון
גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת
הקובעת, זולת לענין -
(1) קצבת שאירים עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה
שחלקיותה היא שליש או יותר.
(2) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב
בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר - לאחר ששירת עשר שנים לפחות
במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר.
(3) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פרש מסיבת מצב
בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו - לאחר ששירת עשר שנים לפחות
במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר.
...
14. שירות ביותר ממשרה אחת
..
(ב) הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא
יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת;
לענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו
הקובעת היא הנמוכה ביותר.
15. זכות לקצבת פרישה
אלה זכאים לקצבת פרישה:
(1) מי שיצא לקצבה לפי סעיפים 17, 17א או 18;
(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת
נכותו היא 25% או יותר;
(3) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2)
אינה חלה עליו;
(4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו,
בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר, ולא נפסל
לשירות המדינה לפי החלטת בית-דין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על
פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60
או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה
(בפסקה זו - הגיל הקובע) לאחר ולאחר עשרים וחמש שנות שירות, ראשי
בית-הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן
הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי
הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין
חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב
גימלאות לפי חוק הביטוח (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, אלא אם כן
הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצוי פיטורים.
(5) על אף האמור בפסקה (4) רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של
הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו
בהחלטתו.
....
17. יציאה לקצבה לפי רצון העובד
עובד רשאי לצאת לקצבה -
(1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם
לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה;
(2) לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או ועדה רפואית קבעה כי
בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;
(3) לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו
בשעת הפרישה אשר יהא.
17א. יציאה מוקדמת לקצבה
(א) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת
פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו סעיף 46(ג), אולם
נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, אך בלי שפסל אותו
לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה תפקע או תצומצם
תחולתו של הסעיף, לפי הענין.
(ב) סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי
שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי סעיפים 86 או 92 או על פי חוק אחר.
(ג) לעניין ההגדרה "המשכורת הקובעת" שבסעיף 8, ולעניין סעיפים 9 עד 9ב,
יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה,
כמועד פרישתו מהשירות.
18. יציאה לקיצבה לפי החלטת נציב השירות
(א) עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו
לקיצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו
הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004
(בסעיף זה - גיל פרישת חובה) אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת
השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של העובד מעבר לגיל
פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה
של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.
(ב) (1) עובד ששירת עשר שנים לפחות לגיל פרישת חובה, רשאי נציב השירות
להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד
לגיל 65 והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך
בעבודה חלקית במשרתו - יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי
להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא
תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה
הסכמת העובד.
(2) קצבתו של העובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית,
תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיעה חלקיות
המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין סעיף 13
- תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת,
בכפוף לאמור בסעיף 46 (א), כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא
לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.
(ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע
בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של יציב השירות ושל
ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.
(ד) עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני שהגיע לגיל
פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך
תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות. ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציב עובדי
המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את
החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא
סופית.
....
20. שיעור קצבת הפרישה
(א) הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק
השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חודשי שירותו, ובלבד שלא
יעלה על שיבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה.
אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית,
יכולה הקצבה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא
תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד
במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.
(ב) אדם שועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות
של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה
מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה
פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
....
26. קצבה לשאריו של עובד
(א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים - תשולם לשאיריו,
כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת,
והם -
(1) לבן זוג כל עוד לא נישא - ארבעים אחוז;
(2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן זוג הזכאי לקצבה -
עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם
אין יותר מיתום אחד;
(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן זוג הזכאי
לקצבה - חמישה עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוז לכלל
היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם- עשרה אחוזים לכל אחד,
ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה - חמישה
עשר אחוז לכל אחד.
(ב)(1) מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי
סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי סעיף (א), רשאי להוות
את הקצבה האמורה כולה.
(2) הוראה זו אינה חלה-
(א) על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו.
(ב) אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות
המגיעות להם לפי חוק זה כאמור בסעיף 40.
.....
32. הגבלת גימלאות כפל
(א) בסעיף זה, "גמלאות כפל" - שתי קצבות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי
חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:
(1) נמחק בתיקון מס' 30;
(2) פיצויים שבועיים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947;
(3) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או
לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי
התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה
לפי חוק-השיקום כמשמעותם בסעיף 34;
(4) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או
הסדר כלשהו מקופה ציבורית שנקבעה לענין סעיף 35, או מקרן
פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה
או תשלום כאמור.
(ב) היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון,
עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבה לפי חוק זה או אחת משתי
הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות
הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום
ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל.
(ג) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי
לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה הפחתה של כל
קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית
על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קצבה אל סכומן הכולל של הקצבאות לפני ההפחתה.
(ד) משכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה
מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות
האחרות,הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות
מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם
לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת, בסעיף קטן זה -
"משכורת קובעת משוקללת" - כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א - המשכורת
הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין
המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
(2) לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א - המשכורת
הקובעת;
לענין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה,
תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה,
והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו
אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;
"תוספות לקצבה" - התוספות לקצבה כאמור בסעיף 9ב המגיעות למי
שפרש מהשירות או לשאירו.
(ה) שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה
ציבורית לענין סעיף 35, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות
כאמור עודף על הקצבה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות
המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף
קטן (ד) - תופחת הקצבה לפי חוק זה בעודף כאמור.
(ו) סעיף זה אינו גורע מהאמור בסעיף 21.
(ז) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:
(1) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קצבת שאיר עקב פטירת בן
זוגו והשניה היא קצבת פרישה.
(2) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת
שאיר עקב פטירת בן זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי
חוק הביטוח הלאומי.
33. סייגים לסעיף 32
(א) סעיף 32 אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ"ח בתשרי תשכ"ח
(1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה - יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה
מן המפורטות בסעיף 32 (א) למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל
פגיעה בעבודה לפי חוק הבטוח הלאומי (להלן בסעיף זה - קצבת
פגיעה בעבודה).
(ב) מי שהיה לפני התיקון זכאי לשתי קצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן,
זכאי לקבל את שתי הקצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף
לאמור בסעיף 32; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן
השירות שהיתה מזכה אותו הקצבה אילו סעיף 32 עמד בתוקף אותה שעה,
לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שושלמו הפיצויים.
(ג) מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את
שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה,
יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
(1) בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה
לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32,
אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבה
לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים.
(2) בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה
לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, ובלבד
שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על ידיו תוך שנים עשר חדשים
מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה, לולא בחר בקצבה
לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי
חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד
לשלם;
(3) על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת
פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור
באותה פסקה.
34. גמלה לפי חוק זה ולפי חוק השיקום
(א) בסעיף זה -
"חוקי השיקום" - חוק הנכים, חוק משפחת החיילים, חוק נכי המלחמה
בנאצים, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל - 1970 וכל חוק
אחר, ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,
קבע בצו כחוק שיקום לעניין חוק זה.
"גמלה לפי חוקי השיקום" - תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי
השיקום .
(ב) הזכאי עקב מאורע אחר לקצבה לפי פרק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום -
הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה
נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו,
לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.
(ג) בחר בקצבה לפי פרק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים
מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.
(ד) (1) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה לגמלה לפי חוקי
השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.
(2) סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ"ז בתשרי התשכ"ח (31
באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל
הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות
אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת
נכות כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35%
או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, יהיה זכאי
לקיצבה לפי סעיף 20 (א) וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים
לו לפי חוק הנכים.
35. קצבה ומשכורת
(א) זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת
שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה -
המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:
(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת
שלפיה יש לחשב את קצבתו - תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו
הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה
מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על
המשכורת הקובעת לא תשולם לו כלל קצבה;
(2)על אף האמור בפסקה (1)-
(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל הקבוע לגביו,בהתאם לחודש
לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בסעיף זה - הגיל הקובע);
או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו
בסעיף 63א ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי
סעיף 100 (א) לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה
זכאי לה לו לא הוראות פסקה (1).
(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל הקובע, לא תפחת
קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא
אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו
חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום
יציאתו לקצבה, והיא שנה אחת אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל
הקובע, וחצי שנה בכל מקרה אחר.
(ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי
לקצבה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.
(ג) חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך
ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי
לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת
משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.
(ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו
בו אלה:
(1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה או בגוף שנקבע
כקופה ציבורית לענין סעיף זה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או
בתשלום כיוצא בה;
(2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);
משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה
לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם
שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.
(ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף
קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב
קבלת משכורת מאוצר המדינה או מקופה צבורית, ינוכה ממנה חלק הקצבה
שהיוון.
(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם
ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א,
שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקובע.
(ז) בסעיף זה, "משכורת קובעת" - משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף
32(ד), ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים "לעניין הגדרה זו" -
לא תחול.
36. קצבה לבן זוג שהגיע לגיל 45
(א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד
ברשות עצמו רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר
ילד שנתמלאו בו שניים אלה:
(1) הוא אינו עומד ברשות עצמו;
(2) הוא ילד של הנפטר ובן הזוג כאחד או פרנסתו כולה על בן הזוג,
או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור וועדת העבודה
והרווחה של הכנסת.
(ב) ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו,
לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
(ג) אלמנתו של מי שנפטר לפני כ"ח בתשרי התשכ"ח (1 בנובמבר 1967) שאין
לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד הגיע
לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).
.....
39. גימלה ופיצויי פרישה
(א) עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט
למענק לפי סעיפים 23 או 27, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה
לפיצויי פיטורין המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים
המפורטים בסעיף זה.
(ב) שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי
בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.
(ג) מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירותו לפי סעיף 34
ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת
הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל
שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת,
לעניין זה,לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו,
או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה
ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת שישים חודש לפחות במשרה
שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב
הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי העניין.
(ד) מי שחל עליו סעיף 33 (ג) ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון
כמשמעותו באותו סעיף, ינהגו בו, לעניין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי
שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי
סעיף 34.
(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו
או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 17א,
35, 36, 46, 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.
(ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:
(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
(2) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
(3) הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המירבי, או היה זכאי לה לולא
נסתיים שירותו בפטירתו,
יהיו הוא או שאיריו, לפי העניין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש
מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו
בקצבה בשיעור המירבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו
בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
(ז) עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:
(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
(2) הוא זכאי לגמלאות כפל לפי סעיף 32(א) (3) או (4), או לקצבת
פרישה בנסיבות שחלים עליה סעיפים 85 או 86, או היה זכאי להן לולא
נסתיים שירותו בפטירתו;
(3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין
שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף
85, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליה סעיף 86, וכן תקופת
עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או
לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 32(א) (3) או (4), מצטרפות ביחד
לתקופה של 35 שנים לפחות;
(4) הוא זכאי לקצבה בשיעור מרבי בשל הקבוע בסעיפים 85 או 86 או
על פיהם, או בשל האמור בסעיף 32(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים
שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאיריו, לפי העניין, זכאים
לפצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות
העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המירבי,
או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35
שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן
(להלן - תקופת השירות העודפת).
(ח) על האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת
שיעור הקצבה המשתלם בטעם מעביד קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה
מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור
המירבי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת
שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.
(ט) בסעיף זה -
"שיעור מירבי" - השיעור המרבי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד
אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
"פיצויי פיטורים" - כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
"תקופת שירות בפועל" - לרבות -
(1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 83,
או לפי סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות),
התשי"ד-1954.
(2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור
בסעיף 11(4) או בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל
(גימלאות) התשי"ד-1954.
משרד האוצר – החשכ"ל- מנהלת הגמלאות > מדריך לגימלאי
פנסיה תקציבית
הסדר פנסיה תקציבית לעובד הוא תשלום קצבה לפי דין או הסכם מאוצר המדינה או מקופת המעביד.
בהתאם לסעיפים 89 ו-90 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, מהמשכורת המשולמת לעובד או לנושא משרה, לפי העניין, שחל לגביהם הסדר פנסיה תקציבית בעד יום 1 בינואר 2004 ואילך ינכה המעביד תשלומים בשיעורים כמפורט להלן:
1) בעד שנת 2004 – 1% ממשכורתו הקובעת של עובד או נושא המשרה, לפי העניין.
2) בעד התקופה החל ביום 1 בינואר 2005 ואילך – 2% ממשכורתו הקובעת של עובד או נושא המשרה, לפי העניין.
עד לשנת 2004 לא נוכה ממשכורתו של עובד או נושא משרה שחל לגביו הסדר פנסיה תקציבית ניכוי כלשהו.
עובדי מדינה חדשים אינם זכאים עוד להסדר פנסיה תקציבית וזכויותיהם לקצבה מבוטחות ככלל בקרנות הפנסיה.
החל ממרץ 2002 הוגדל המרכיב הפנסיוני המבוטח בשכר עובדי מדינה וותיקים שהחלו עבודתם לפני מועד זה. הביטוח נעשה באמצעות פנסיה צוברת, בשונה מפנסיה תקציבית, בקופת גמל או קרן פנסיה על פי בחירת העובד. שינוי זה מאפשר הדרגתית להגדיל את שעור השכר המבוטח לגמלאות בגין מרכיבי שכר שאינם במשכורת הקובעת.
על מי חל חוק הגימלאות
חוק הגימלאות חל על מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המינויים), שוטרים, סוהרים, מורים בשירות המדינה. בנוסף, החוק חל גם על עובדי תאגידים שהוקמו מכוח חוק ונקבע באותו החוק כי תנאי העבודה של העובדים האמורים הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.
עובדי מדינה חדשים מבוטחים בפנסיה צוברת באמצעות קרנות פנסיה או חברות ביטוח ואינם זכאים לקיצבה על פי חוק הגימלאות. המועד הקובע למעבר עובדים חדשים לפנסיה צוברת שונה בין דרוג לדרוג. ברוב דרוגי השכר, המועד הקובע הינו למי שהתמנו החל מיום 1 אפריל 2002. מורים, רופאים,אחים ואחיות בבתי חולים ממשלתיים, עובדי מחקר במערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה – החל מיום 31 אוגוסט 2002.
החוק לא חל על מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ לארץ במעמד עובד מקומי.
חוק המינויים מפרט אוכולסיות שונות אשר החוק אינו חל עליהן ועל כן גם לא חל לגביהן הסדר פנסיה תקציבית.
כך למשל, עובד בשכר יומי, בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה ובכללם עובדים זמניים, עובד מדינה המועסקים בחוזה מיוחד (אלא אם נקבע בחוזה שחוק הגימלאות יחול לגביו), עובד מדינה המועסק כדין על פי חוזה יחיד ונקבע בחוזה שהחוק לא יחול על אותו עובד, חייל, עובד מערכת הביטחון, אזרח עובדי צה"ל, חבר כנסת, שופט, דיין.
מי זכאי לגימלה
פורשי גיל
בהתאם לסעיף 18 לחוק הגימלאות עובד ששירת 10 שנים לפחות רשאי נציב שירות המדינה להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60, והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה כמשמעו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן – חוק גיל פרישה) (היינו גיל 67).
החליט נציב שירות המדינה להוציא עובד לקצבה כאמור יהיה תשלום הקצבה מידי.
ולגבי גננת ששירתה עשר שנים כגננת (להלן- גננת ותיקה) רשאי נציב שירות המדינה להחליט על יציאתה לקצבה אם הגיעה לגילאים המפורטים להלן, בהתאם לחודש לידתה (להלן – גיל פרישה לגננת):
• עד מרס 1947 – 57;
• אפריל עד אוגוסט 1947 – 57 ו-4 חודשים;
• ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 – 57 ו-8 חודשים;
• מאי עד דצמבר 1948 – 58;
• ינואר עד אוגוסט 1949 – 58 ו-4 חודשים;
• ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 – 58 ו-8 חודשים;
• מאי 1950 ואילך – 59.
פיטורין
בהתאם לסעיף 15(4) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 10 שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו כמפורט להלן או יותר, ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית דין יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית:
1) עד מרס 1964 – 40 ;
2) אפריל עד אוגוסט 1964 – 40 ו-4 חודשים;
3) ספטמבר 1964 עד אפריל 1965 – 40 ו-8 חודשים;
4) מאי עד דצמבר 1965 – 41;
5) ינואר עד אוגוסט 1965 – 41 ו-4 חודשים;
6) ספטמבר 1966 עד אפריל 1967 – 41 ו-8 חודשים;
7) מאי 1967 ואילך – 42.
פורשי בריאות
- בהתאם לסעיף 15(2) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 5 שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי, אם דרגת נכותו היא 25% או יותר יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית.
- בהתאם לסעיף 15(3) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 10 שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית.
פרישה מרצון
1. בהתאם לסעיף 17(1) עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר ששירת 25 שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו כמפורט להלן:
- עד מרס 1949 – 55;
- אפריל עד אוגוסט 1949 – 55 ו-4 חודשים;
- ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 – 55 ו-8 חודשים;
- מאי עד דצמבר 1950 – 56;
- ינואר עד אוגוסט 1951 – 56 ו-4 חודשים;
- ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 – 56 ו-8 חודשים;
- מאי 1952 ואילך – 57.
לגבי עובד כאמור בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק הגימלאות יהיה זכאי לקבלת קצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60. אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי- כשרו להשתכר התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו כאמור.
ולגבי גננת ותיקה במקום גיל 60 כאמור יהיה גיל פרישה לגננת.
2. בהתאם לסעיף 17(2) לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר ששירת 10 שנים אם הגיע לגיל 60 או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה.
3. בהתאם לסעיף 17(3) לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר תקופת שירות של 20 שנה בהוראה, כמורה או כגננת בכל גיל.
לגבי עובד כאמור בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק הגימלאות יהיה זכאי לקבלת קצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60. אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי- כשרו להשתכר התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו כאמור.
ולגבי גננת ותיקה במקום גיל 60 כאמור יהיה גיל פרישה לגננת.
4. גננת ותיקה רשאית לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל פרישה לגננת.
הקפאה
בהתאם לסעיף 17א לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה בכל גיל לאחר ששירת 10 שנים. בחר העובד כאמור תשולם לו הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה (היינו 67). אולם –
• אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל 67 מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קיצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק הגימלאות מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה.
• אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל 67 ואינו זכאי לקצבה כאמור, תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק הגימלאות מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60.
• אם העובד אינו זכאי לקצבה כאמור אך קבעה הועדה הרפואית כי הוא אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת פרישה החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו וכל עוד נשמך אי כשרו האמור או כל עוד ראוים אותו כמבוטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.
לצורך בדיקת האמור לעיל, על העובד להגיש בקשה למינהל הגימלאות לצורך בדיקת עמידתו בתנאים האמורים.
הקפיא אדם זכויותיו ונפטר לפני הגיעו לגיל המזכה לתשלום, שאיריו זכאים לקצבה החל מחודש לאחר מועד הפטירה. אחוזי הקצבה לשארים יחושבו על פי הכללים החלים על שארי גמלאי.
חשיבות תאריך הלידה
לתאריך הלידה חשיבות רבה בקביעת הזכאות לפרישה. כמו כן לתאריך הלידה השפעה על חישוב מענק הפרישה, ההיוון וזכויות אלמן/ה וילדים.
אנו מסתמכים על תאריך הלידה כפי שמופיע בנתוני משרד הפנים. היה ויש לך השגות על תאריך הלידה המופיע עליך לפנות למשרד הפנים לשינוי.
כאשר מופיע ברישומי משרד הפנים רק שנת לידה – יקבע תאריך לידה לפי חוזר נש"מ 6/2001.
- באם יש צורך לשנות תאריך לידה יש לפנות למשרד הפנים לפני תהליכי הפרישה.
- שינוי לאחר ביצוע הליך הפרישה לא יובא בחשבון.
תקופות שרות מזכות
תקופת שרות המובאת בחשבון לעניין חוק הגימלאות היא תקופה רצופה שבשלה מגיע לעובד משכורת.
תקופות המפורטות להלן אינן מפסיקות את רצף השירות –
• תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.
• תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 חוק חיילים משוחררים ( בעיקר שרות חובה ).
• תקופת שירות חלקי לפי חוק חיילים משוחריים או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות ביטחון.
• תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכרות אך שולמו בעדה על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציבות שירות המדינה ולשם ריכשת זכות גימלה תשלומים לאוצר המדינה.
• כל העדר אחר שנקבע ככזה שאינו מפסיק את רציפות השירות.
תקופה בה עבד העובד חלקית משרה בהקף של שליש משרה לפחות מוכרת ותקנה זכויות גמלה באופן יחסי לחלקיות המשרה.
זכויות השארים
שארי עובד
עובד שנפטר בזמן שירותו, והוא שירת לפחות שלוש שנים – תשולם לשאריו:
- לבן זוג – מי שהיה/היתה בעלה/אישתו בשעת מותה, לרבות ידוע/ה בציבור וגר/ה איתו/ה אותה שעה וכל עוד לא נישאו- קיצבה בשיעור 40%. האמור לעיל לא יחול לגבי בני זוג שהייתה ביניהם פרידה של קבע.
- ליתומים - עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 (או עד שחרור מצה"ל המוקדם מבין שניהם) ויש בן זוג הזכאי לקיצבה – קצבה שיעור 10% לכל יתום ובתוספת 5% לכלל היתומים גם אם אין יותר מיתום אחד.
- שירות לאומי ליתום נחשב כאילו שירת בצה"ל בתנאי ששירת בשירות לאומי שנתיים ברציפות.
- ליתומים - עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 (או עד שחרור מצה"ל המוקדם מבין שניהם) ואין בן זוג הזכאי לקיצבה – 15% קצבה לכל יתום בתוספת 15% לכלל היתומים גם אם אין יותר מיתום אחד.
- לתלויים - אשר תלותם בנפטר מבחינה כלכלית- 10% קיצבה לכל אחד ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקיצבה – 15% קיצבה לכל אחד.
- סך קצבאות לשארי העובד לא יעלו על 70% מהמשכורת הקובעת של העובד.- לצורך הכרה בתלוי או בידוע/ה בציבור נעשית בדיקה במינהלת הגימלאות.
עובד שנפטר לאחר 3 שנות שירות רשאים שאריו, אם השתכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור בפיצוי פיטורין במקום קיצבה. תשלום הפיצויים נעשה באמצעות המשרד שבו הנפטר עבד.
עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות מ-3 שנים, ישולם לשאריו מענק בשיעור שיקבע ע"י הממשלה.
החשב הכללי פרסם חוזר המפרט את הסכומים וניתן לעיין בו באתר החשכ"ל באוצר.
שארי פנסיונר
פנסיונר הזכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאריו :
- לבן זוג – אם היה בן זוגו לפחות 3 שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד , כל עוד לא נישא – 60% מקצבת הנפטר. אך לא יותר מ-40% מהמשכורת הקובעת. האמור לעיל לא יחול לגבי בני זוג שהייתה ביניהם פרידה של קבע.
- ליתומים – עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 ( או עד לשחרור מצה"ל צהמוקדם מבין שניהם) ויש בן זוג הזכאי לקצבה – 15% מקצבת הנפטר לכל יתום
- ליתומים – עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 ( או עד לשחרור מצה"ל המוקדם מבין שניהם) ואין בן זוג הזכאי לקצבה – 15% מקצבת הנפטר לכל יתום ובתוספת 25% מהקצבה לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד.
- לתלויים - אשר תלותם בנפטר מבחינה כלכלית ואין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקיצבה – 20% מהקצבה לכל אחד.
- קצבה שארי פנסיונר לא יעלו על 90% מקיצבתו של הנפטר.
אם בן זוג הנפטר היה בן זוגו פחות מ-3 שנים לפני פטירתו – ישולם לבן הזוג מענק כקיצבה שהיה זכאי ( 60% מקצבת הנפטר ) כפול 12.
מילון מונחים
גמלאות כפל
גמלאות כפל חל על גמלאים שפרשו משירות המדינה וזכאים לקצבה נוספת מהאוצר או מקופה ציבורית ,.
סך שתי הקצבאות לא יעלו על 70% מהמשכורת הקובעת (אם הקצבה הנוספת משירות הביטחון , 70% + שירות חובה בצה"ל) הגבוהה מבין שתי הקצבאות .
היוון קצבה
המרת חלק מהקצבה (25% מקסימום) למשך 6 שנים , תמורת סכום חד פעמי .
האפשרות להוון את הקצבה , ניתנת לגמלאי עד שנתיים מיום פרישתו . ההיוון חייב במס.
השתכרות
השתכרות חלה על גמלאים שמקבלים קצבה ועובדים במדינה / או בקופה ציבורית והם מתחת לגיל 60.
גובה ההשתכרות + הקצבה , לא יעלה על 100% מהמשכורת הקובעת בכפיפות לחלקיות המשרה.
מענק יובל
תשלום שנתי חד פעמי הניתנת לגמלאים, בגובה של 60% מהקצבה (עובדים סוציאליים 40%) בכפיפות לאחוז קצבה וחלקיות, בתנאי שיש לו 25 שנות ותק (כולל צה"ל). רופאים חייבים 30 שנות ותק.
מענק פרישה
תשלום חד פעמי המהווה פיצוי כספי לעובד שפוטר מהשירות לפני הגיעו לגיל 60, בתנאי שמשכורתו הקובעת ערב הפרישה לא תעלה על משכורתו הקובעת בגיל 60.
משכורת קובעת
משכורת קובעת מהווה את הבסיס לחישוב הקצבה המגיעה, מורכבת ממשכורת יסוד משולב ותוספות קבועות המוכרות לפנסיה, אשר שולמו לגמלאי במשכורתו האחרונה, ערב פרישתו מהשירות.
החזרי הוצאות, שעות נוספות, פרמיות, כונניות אינם נכללים במשכורת קובעת.
מידע נוסף
הדפסה