פ.ד. פסגות

 

קרנות הפנסיה החדשות

קרן פנסיה היא שילוב של תוכנית חיסכון ותוכנית ביטוח לגיל הפרישה והיא מבוססת על הפרשות המעביד לרכיב פיצויי פיטורין ותגמולים ועל הפרשת עובד לרכיב התגמולים.

תוכנית החיסכון מיועדת להבטיח קבלת קצבה לאחר הפרישה מהעבודה ולכל החיים (קצבת זקנה) בעוד תוכנית הביטוח מיועדת להבטיח תשלום קצבה לשאריו של עמית בקרן שנפטר (פנסיית שארים) ותשלום קצבה חודשית למי שאבד את כושר העבודה עקב מחלה או תאונה, כתוצאה מאירוע מזכה, על פי תקנון הקרן.

קרנות הפנסיה פועלות על בסיס תקנון אשר ניתן לשנותו ומפוקח על ידי משרד האוצר. גובה הקצבאות יכול להשתנות על פי כמה וכמה פרמטרים לאורך ציר הזמן. בכל הנוגע לקצבה המרכזית- קצבת הזקנה, גובהה יכול להשתנות בהתאם לתוחלת החיים של המבוטחים.

הקרן אינה צוברת רזרבות באופן שוטף (למעט לאירועים יוצאים מן הכלל) ולפיכך התארכות תוחלת החיים מחייבת אותה להקטין את הזכויות, כדי להימנע מצבירת גרעונות. אי הוודאות בכל הקשור לגובה קצבת הזקנה שתשולם מגיל הפרישה ע"י קרן הפנסיה נתפסת כחיסרון הבולט שלה.

קרנות הפנסיה זוכות לתמיכה משמעותית מצדה של המדינה, הרואה בה את הרמה הבסיסית של כיסוי פנסיוני. קרנות הפנסיה הן המגזר הפנסיוני היחידי הנהנה כיום מהבטחת תשואה ע"י המדינה בגין חלק מהכספים הצבורים בהן (30% מהכסף מושקעים באג"ח מיועדות המבטיחות ריבית ידועה). עלות הכיסויים הביטוחיים בקרנות הפנסיה המבוססת על ביטוח קבוצתי, זולה יחסית,כמו גם דמי הניהול (6% מההפקדות השוטפות + 0.5% מהריבית).כל אלה מעלים את האטרקטיביות של קרנות הפנסיה והופכים אותו למרכיב חשוב במערך פנסיוני אישי, במיוחד של בעלי משפחות המעוניינים להבטיח זרם הכנסות יציב למשפחתם, במקרה חו"ח של מוות.

הכיסוי למקרה נכות נופל באיכותו מזה המוצע ע"י חברות הביטוח, עובדה משמעותית מאוד בעבור אדם אשר נפצע או חלה אולם הוא זול בהרבה ומהווה מדרגת ביטוח בסיסית למי שמעבידו אינו מבצע הפרשה מיוחדת לרכישת ביטוח נפרד למקרה של אובדן כושר העבודה.

לאחר מספר שינויים בתקנוני הקרנות מאז 1995, כל הקרנות כיום הן קרנות תשואה, כלומר שהקצבה אשר תשולם מגיל הפרישה היא פונקציה של גובה החיסכון שהצטבר בקרן, ללא קשר לגובה השכר או לוותק, כפי שהיה בעבר.