|
|
שמונה פרמטרים העוזרים לך לבחור את קרן הפנסיה
החל מתחילת חודש נובמבר פתח האוצר את האפשרות למעבר חופשי של עמיתים בין קרנות הפנסיה החדשות, אחת לחודש במקום פעמיים בשנה בלבד. החל מינואר 2006 יבוצע שלב נוסף ברפורמה ובו המעבידים לא יוכלו להתנגד להעברת הכסף, ויאפשרו לעובדים בעצמם לבחון את קרן הפנסיה ולהחליט על ההעברה. ההערכה היא כי לפחות בשלב הראשון מעט מאוד עמיתים ינצלו את זכות המעבר עד שיהיה להם מספיק מידע ומודעות ביחס לתכנית הפנסיה שלהם וביחס לתנאים המוצעים בתכניות אחרות.
מאידך, עם פתיחת המעבר בין קרנות הפנסיה, נפתחה גם התחרות הגדולה על ליבו וכיסו של החוסך.
בפני שכיר או עצמאי המעוניין להצטרף לקרן פנסיה ניצבת הדילמה באיזו קרן לבחור.
החשיבות בבחירת תכנית הפנסיה האופטימלית לחוסך נובעת מכך שמדובר בחסכון הגדול והחשוב ביותר בחיי אדם, הנמשך לפעמים עד 35 שנה. לכאורה, כל קרנות הפנסיה, הקיימות כיום בשוק, דומות.
אולם בדיקה פרטנית ומקצועית יותר, תראה שהלכה למעשה ישנם הבדלים מהותיים בין הקרנות, הבדלים שעל פני תקופה, צפויים לגרום לפערים משמעותיים בגובה קיצבת הזיקנה של אותו עובד עצמאי המתלבט באיזו קרן לבחור, פערים העלולים להגיע להגיע לעשרות ועד מאות אלפי שקלים.
כיום לאחר ששיטת חישוב הפנסיה בקרנות החדשות שונתה משיטה של "מנות פנסיה" לשיטה של "יתרת זכאות צבורה" משמעות הדבר היא שעמית בקרן פנסיה צובר כספים בחשבון שעל שמו בקרן הפנסיה ובעת פרישה הסכום שנצבר מחולק "במקדם לקיצבה" ("מקדם הקיצבה" הינו מספר המחושב אופן אקטוארי ומשקף את התשלום החודשי שיגזר מהסכום החד פעמי שנצבר על שמו בקרן) התוצאה המתקבלת הינה הקיצבה החודשית לה יהיה זכאי העמית מרגע הפרישה לפנסיה לכל חייו.
לדוגמה, אדם שצבר במהלך שנות חברותו בקרן סכום של 800,000 ₪ ופורש בגיל 65 כאשר "המקדם לקיצבה" לגבר בן 65 הוא כ- 186, אזי הקיצבה הצפויה לו לכל חייו הינה כ- 4,300 שקלים (800,000/186).
ישנם 8 פרמטרים המשפיעים באופן עקיף או ישיר על גובה "יתרת הזכאות הצבורה" הצפויה לעמית בקרן ועל כן ישפיעו ישירות על גובה הקיצבה הצפויה לו בעת פרישתו ואותם מומלץ לבחון בעת בחירת קרן הפנסיה המועדפת הם:
בעלות על הקרן, תשואה ורמת סיכון, ניגוד אינטרסים, נסיון עבר, ציבור המבוטחים, חלוקת עודפים ורווחים, דמי ניהול ועודף אקטוארי
בחינת הפרמטרים:
1. בעלות על הקרן
יש לבחון היטב בידי מי הבעלות על הקרן.
האם בעלי הקרן הינם גופים פרטים עיסקיים בעלי אינטרסים משלהם בניהול הקרן, או האם הקרן הינה בבעלות ציבורית של עמיתי הקרן ונציגיהם דבר שיבטיח זהות בין האינטרסים של העמיתים לאלו של מנהלי הקרן שהינם למעשה נציגיהם של העמיתים.
בעלות פרטית עיסקית על קרן פנסיה יכולה לגרום לניגוד אינטרסים בין האינטרסים של בעלי הקרן לאינטרסים של עמיתי הקרן, ובאם יתרחש ניגוד אינטרסים שכזה סביר מאוד להניח שהנפגעים יהיו והעמיתים ולא בעלי הקרן.
2. תשואה ורמת סיכון
הפרמטר המרכזי שאותו יש לבחון, בצורה מושכלת ומקצועית הוא גובה התשואה שמשיגה הקרן על השקעותיה. יש לבחון זאת בממוצע רב שנתי, תוך התייחסות מלאה לרמת הסיכון שבה הושגה אותה תשואה, שכן השוואת התשואות בלבד, ללא בחינת רמת הסיכון שבהן הושגו תשואות אלו- הינה בבחינת השוואת "שור עם חמור". מקובל לבדוק את רמת הסיכון על פי סטיית התקן המודדת כמה פעמים סטתה הקרן מהתשואה הממוצעת שלה. סטיית תקן גבוהה של הקרן תמתג אותה כקרן מסוכנת. לעומת קופה עם סטיית תקן נמוכה שתיחשב לקופה סולידית. שתי קרנות בעלות תשואה ממוצעת דומה בתקופה של 5 שנים, למשל, אך בעלות מדד סיכון שונה, יכולות לתת סכום כסף שונה לחוסך בתום התקופה.
הקופה בעלת מדד הסיכון הנמוך, תשמור על רצף של התשואה הממוצעת במשך כל חמשת השנים ,לפיכך החוסך יקבל את מלוא סכום התשואה הממוצעת ביום הפרעון. לעומת זאת, בקופה בעלת סיכון גבוה, יתכן כי הקופה סוטה שנה אחת למשל, ב- 10% מעל הממוצע
ובשנה שלאחריה יורדת ב- 10% מתחת לממוצע. בהצגת התשואה לאחר חמש שנים, תתקבל התשואה הממוצעת, אך, אם החוסך יפדה את כספו , דווקא בשנה שבה סטתה הקופה לתשואה שלילית, הוא יאבד מכספו.
בדיקת פרופיל ההשקעות תגלה למתלבט את מדיניות קרן הפנסיה- קרן סולידית או קרן 'מסתכנת'.
3. ניגוד אינטרסים
ניגוד אינטרסים בניהול הקרן יכול להתבטא לדוגמא ב: ה"המלצות מקצועיות" כביכול, שינתנו על ידי נציגי בעלי הקרן. במטרה למקסם את רווחיהם וגם אם הדבר יהיה על חשבון העמיתים.
כמו כן יכול לבוא לידי ביטוי בקבלת עמיתים או עסקי לא כדאיים לתוך הקרן תוך גריפת דמי ניהול ללא התחשבות בתוצאה שתהיה לקבלת עסקים שכאלו על מצבם של יתר העמיתים שבאותה קרן. בנוסף, ניגוד אינטרסים שכזה יכול להסתיים בתביעות משפטיות על פגיעה בזכויות, סבסודים צולבים וכד' (כפי שנפסק לאחרונה בבית המשפט כנגד קרן הפנסיה פרטית וחברת האם שלה שהיא חברת ביטוח. בהסכם פשרה החזירה חברת הביטוח כ- 30 מיליון ₪ לקרן הפנסיה הפרטית, הסכום שהוגדר כסכום אותו העבירה שלא כדין קרן הפנסיה הפרטית מזכויות העמיתים שבה, לבעלי השליטה שבקרן דהיינו לחברת הביטוח.
ברור היא שסיפטומים שכאלו הנגרמים כתוצאה מניגוד אינטרסים יפגעו בזכויות העמיתים שבאותן קרנות פנסיה.
4. ניסיון עבר
מהו נסיון העבר של הקרנות ודרך התנהלותן בעבר.
האם הקרנות פועלות בשיטות דומות לאלו שגרמו לגרעונות בקרנות בעבר או בדרכים בטוחות ומקצועית.
5. ציבור המבוטחים
פרמטר מרכזי שיש לבחון הוא: מיהם העמיתים שאיתך בקרן!
האם עמיתים אלו באים ממגזרים "עתירי סיכון" או ממגזרים "דלי סיכון".
ברור הוא שככל שהעמיתים "מסוכנים" יותר ביטוחית, זכויות כלל חברי הקרן יפגעו.
על כן חשוב לבחור בקרן, הסלקטיבית בקבלת עסקים וגופים וגם אם הדבר יבוא על חשבון דמי ניהול שיכלה לקבל!
קרן המסכימה לבטח כל גוף וכל חברה (ללא קשר לרמת הסיכון שבה) וכל זאת במטרה להנות מדמי הניהול, עתידה לגרום לפגיעה ממשית ומוחשית בזכויות כלל העמיתים שבאותה קרן.
6. חלוקת עודפים ורווחים
כאשר בחברה המנהלת נוצרים עודפים או רווחים לאן הם מופנים להגדלת זכויות העמיתים או לחברה המנהלת כחלק מדמי הניהול?
לשאלה זו חשיבות בשני אופנים, ראשית כל, הפניית עודפים שכאלו לזכויות העמיתים תגדיל את "יתרת הזכאות הצבורה" של כל עמית ועמית ובכך תגדיל את הקיצבה הצפויה של העמית. מעבר לכך התנהלות הקרן בסיטואציה שכזו תלמד היטב באיזו קרן מדובר, בקרן שטובת עמיתיה לנגד עיניה או קרן שטובת בעלי המניות שבה לנגד עיניה.
7. דמי ניהול
יש לבחון מה גובה דמי הניהול שגובה הקרן וכמה דמי ניהול מחזירה הקרן. בנוסף לכך וחשוב לא פחות, לבחון האם דמי הניהול מוחזרים לכלל העמיתים או רק "לקבוצת לחץ ומקורבים" כיצד מוחזר אותו "החזר דמי ניהול" שהקרן החליטה עליו, האם בזכויות ממשיות בתוכנית הפנסיה של כל עמית ועמית או האם נרכש עבור העמיתים "סל ביטוחים" מעומעם שעלותו וכדאיותו קשים לבחינה ולהשוואה על ידי העמית המתלבט?
8. עודף אקטוארי
יש לבחון ולהשוות את הנתון השנתי של העודף האקטוארי שהקרן השיגה.
בכל סוף שנה הקרן מחוייבת לפרסם "מאזן אקטוארי" שבסופו קיים בקרן "גרעון אקטוארי" או "עודף אקטוארי".
על פי שיטת ניהול קרנות הפנסיה החדשות "גרעון אקטוארי" מושת על העמיתים ויגרום להקטנת זכויות העמיתים בקרן.
"עודף אקטוארי" יחולק בין העמיתים ויגרום להגדלת זכויות העמיתים שבקרן.
עודף או גרעון שכזה יווצר כתוצאה משני גורמים מרכזיים:
ביצועי הקרן על השקעותיה אך בעיקר יווצר כתוצאה מהתנהגות אקטוארית של ציבור המבוטחים שבקרן.
ככל שהקרן היתה מקצועית ואחראית יותר בקבלת עמיתים ועסקים לקרן (גם במחיר של דחיית עסקים והפסד דמי ניהול) כך הסיכוי לעודף אקטוארי ועימו הסיכוי להגדלת זכויות העמיתים בקרן גדל!
סיכום
לפני קבלת החלטה באיזו קרן להבטיח את עתידך הפנסיוני, מומלץ לבחון היטב את הפרמטרים האלו ולא להתפתות ל"הכרזות" או "הצעות" המוצעות על ידי גורמים אינטרסיים כאלה או אחרים, כי סביר מאוד להניח שבקרן ציבורית, שאין בה ניגוד אינטרסים בין טובת העמיתים לטובת בעלי הקרן, פרמטרים אלו, בטווח של מספר שנים, יהיו טובים יותר מבקרנות הפרטיות ובכך למעשה יניבו לעמיתים קיצבה גבוהה מזו הצפויה לעמיתי הקרנות שבבעלות פרטית.
|
מידע נוסף
הדפסה