להלן נסקור את השינויים בפקודה בתחום קופות הגמל ,ואפשרויות הפעולה הנגזרות משינויים אלו:

1. הקטנת תקרת הפטור לעובד בגין הפקדות המעביד לתגמולים ל - ארבע פעמים השכר הממוצע במשק ( נכון להיום כ - 28000 ש"ח , לעומת המצב קודם כ - 38000 ש"ח )
   
   התוצאה המידית היא צורך לזקוף לעובדים ששכרם עולה על 28000 ש"ח את הפרשות המעביד לתגמולים העולות על אחוז ההפרשה שנקבע מ - 28000 ש"ח.
   לדוגמא, מי שהיה בעל שכר 35000 ש"ח ובוטח בתוכנית בה הפרשות המעביד לתגמולים הן 5% עד כה היה פטור מזקיפה כלשהי ( בשילוב הון וקצבה ), עתה יש לזקוף לו 350 ש"ח כל חודש.
   
   במילים אחרות,האוצר, או שלטונות המס קבעו שמי ששכרו מעל ארבע פעמים השכר הממוצע במשק איננו זכאי להטבה של הכרה בהפקדות המעביד לתגמולים. מכאן, שהפרשת המעביד לתגמולים בגין שכר העולה על ארבע פעמים השכר הממוצע, היא בגדר הכנסה רגילה לעובד שכן הוא משלם את המס עליה מיידית ולפי מדרגת המס השולי שלו, ואילו מפירות הכנסה זאת לא יוכל להנות אלא בהגבלות שונות רק אחרי פרישתו מעבודה.
   
   דרכי פעולה אפשריות:
   
   א.     לקבוע תקרת שכר להפרשות מלאות על תקרת מס הכנסה. בגין הכנסה שמעבר לכך תפתח תוכנית על פיצויים בלבד ( אולי אפילו קופה מרכזית ) ואי כושר עבודה. את התגמולים שנחסכו יכול המעביד להוסיף למשכורת העובד או פשוט להקטין את עלויות השכר. העובד יוכל לחסוך בקופת גמל לעצמאים ( סעיף 47ב(2) עד 5% משכרו הלא מבוטח עד תקרה של 7,000 ש"ח תקרה זו ירדה 9,980 ש"ח ,אין אופציה להגדלת אחוזי הפרשה לעצמאים.
   
   ב.     לא להתיחס לשינוי ולהמשיך בתצורת ההפקדות הקיימת. דרך זאת מתאימה בעיקר לארגונים גדולים בהם כל שינוי שכזה מצריך תהליכי קבלת החלטות ארוכים.
   אם בוחרים במסלול זה, יש להנחות את העובדים לשמור טופסי 106 , שכן כספים אלו פטורים ממס בעת המשיכה כקצבה. הבעיה היא פרקטית - בבוא השעה יצטרך הפורש להוכיח לקופת הגמל שהפקדות אלו לא קיבלו פטור בשלב ההפקדה, וללא הוכחה כאמור הקופה לא תפטור אותו ממס על פי זכויותיו.
   המלצה זאת היתה נכונה גם עד היום בשל מעמד כספי תגמולי העובד בקופה לקצבה, המזכים בפטור על הקצבה הנבנית מהם.
   
   ג..     כיוון שהותרה הפרשת מעביד לתגמולים עד 7.5% מהשכר ( עובד 7% מהשכר ) ועל כך נעמוד בהמשך, הרי מי ששכרו היה 35000 ש"ח ושולם עבורו 5% ( סה"כ 1750 ש"ח ) יכול גם לא להפגע כלל אם ההפרשה בגינו תועלה - 6.25% ( 6.25% מ - 28000 = 1750 ) וכך ניתן למעשה לשמור על פטור ממס להפקדות מעביד לתגמולים עד 7.5% מ - 28000 ש"ח - 2100 ש"ח שהם שווי ערך להפרשה בת 5% משכר של 42000 ש"ח - גבוה יותר בכ - 4000 ש"ח מהתקרה שהיתה קודם.
   
   הבעיה העיקרית כאן היא בעיה תפעולית של מבני הפרשות לא אחידים הנובעים מתקרות מס המוגדרות בשקלים או אפילו מונחי שכר ממוצע במשק, מה שהופך את התוכניות למצריכות מעקב והתערבות ידנית בכל מקרה של שינויי תקרות.
   חסידי פשטות התפעול יזהרו מלהכנס לשיטה זאת.
   
   
   
2. הקטנת תקרת השכר להפרשת המעביד לתגמולים ( תוכניות הוניות ) ל - 7000 ש"ח. מחייב הקטנת תוכניות ההון שעד כה היו על פי שכר של 9890 ש"ח, ומעורר את השאלה כיצד לנהוג ברכיב השכר שעתה לא ניתן לבטח בהון - האם לבטח בקרן פנסיה או בתוכנית קצבה בחברת ביטוח.
   אנו בדעה שכל עוד לא פורסמו תקנונים מאושרים לקרנות פנסיה, אין לכך משמעות - כך או כך יהיה צורך בבדיקה מחודשת של המערך הביטוחי של העובד לאחר פרסום תקנוני הקרנות, ולו משום הכורח לבחור את מסלול הכיסוי בקרן הפנסיה, כך שנכון למועד הנוכחי וכל עוד אין תקנוני קרנות מאושרים, יש לענות על צורך מיידי - הסטת הפרשות מהון לקצבה, ויש להביא בחשבון צורך בהתאמה מחודשת של התוכניות במהלך 2005.
   ניתן לבצע תרגילים שונים לשם שמירה על היקף הפרמיה לתוכנית הונית ( על בסיס הגדלת רכיב התגמולים מעל 5% ,דבר שכאמור מתאפשר מינואר 2005 , אך אנו סבורים שיש בכך סיבוך מיותר שיקשה מאוד על התפעול השוטף. הדבר מתאפשר ללא סיבוכים רק אם הגדלת ההפרשות היא בגין כל השכר .
   
   
3. כאמור, יותרו הפרשות בסעיף תגמולים מעל הקיים היום. ההפרשות המקסימליות לביטוח מנהלים ולקרן פנסיה יושוו יעמדו על 7.5% מעביד ו - 7% עובד, כאשר עד 5% ההפרשות העובד והמעביד צריכות להיות זהות למצב היום, ומעל לכך אין צורך בזהות זאת. כלומר, יכול המעביד להשאיר את הפרשתו כמקודם, ואילו העובד להגדיל את הפרשתו ל - 7% , וכמובן כל וריאציה אחרת.
   כל זאת בניכוי עלות ביטוח אי כושר עבודה.
   
   
4. זיכוי במס בהתאם לשינויים - עד 25% מהפרשת העובד לביטוח מנהלים עד 7% מ - 7000 ש"ח ו - 35% בגבולות הנ"ל בקרן פנסיה.
   
   
5. משיכת כספי תגמולים בתוכנית הונית תתאפשר ללא כל התניה בגיל 60 ( כלומר, אדם שמלאו לו 60 , גם אם לא פרש מעבודה, יוכל למשוך כספים מהתוכנית ), ולא תתאפשר משיכה ללא מס קודם לכן אלא בקרות ארוע מזכה ( נכות 100% וכו' ).
   בנוסח הדברים יש הטעיה מסוימת - כיוון שהפקדות חדשות מעת המשיכה יחשבו פתיחת קופה חדשה, יהיה על העמית להמתין 5 שנים עד המשיכה הבאה, וכמובן, אם ישתנו תנאי התוכניות עד אז, מן הסתם תתבצע הצבירה החדשה בתנאים שיהיו נהוגים אז.
   משיכה כאמור - בכפוף לאמור בתקנות לגבי מיסוי רווחים ריאליים.
   כספי תגמולים שנצברו עד 31 בדצמבר 2004, כפופים לכללים הנהוגים היום גם בעתיד, ואלו שנצברו עד 31.12.1999 כפופים לכללים שהיו נהוגים עד אז, גם בעתיד.
   
   
6. כדאי לשים לב - נושא ביטוח אי כושר עבודה שולב סוף סוף בפמ"ה . על פי נוסח הסעיף, לא תוכר הפרשה לאי כושר עבודה אם הביטוח איננו עד גיל 60 לפחות. במקרים מסוימים חברות ביטוח מגבילות גם את תקופת הכיסוי לגילאים נמוכים יותר, ובמקרה כאמור לא תוכר ההפרשה במס.
   

נושאים שלא עברו בחקיקה:
בטיוטת התקציב שהונחה על שולחן הכנסת יש סעיף המבטל כליל את הפטור לפיצויים.
רשויות המס נתנו עינן במיסוי כספי פיצויים כבר מזמן. הדבר בא לביטוי בהכנסת תקנות המונעות ומגבילות עובדים ליעד כספי פיצויים לקצבה, ובשנה שעברה היתה ההצעה להקטין את הפטור לפיצויים לתקרה של 7000 ש"ח לשנת עבודה, תיקון שלא אושר. גם עתה אנו סבורים שהסעיף לא עתיד להיות מאושר ודאי לא בנוסח קיצוני כל כך - ואנו סבורים שלא הוכנס אלא מאחת משתי סיבות (I ) מתוך כוונה ל'התפשר' על מיסוי כלשהו על רכיב זה או הקטנת תקרת הפטור (II ) כקלף מיקוח עליו ניתן לוותר תמורת ויתור ( כנראה של ההסתדרות המנכסת לעצמה את פיצויי הפיטורים כהישג ועד היום איננה מוכנה לגזירות בתחום זה ) שבאמת חשוב לאוצר בנושא אחר.

קרן השתלמות
כמו כן, בהצעת התקציב מופיע גם סעיף בעניין הקטנת תקרת הפרשות המעביד ל- 7000 ₪ , כלומר, כל הפקדת מעביד העולה על הנמוך מבין 7.5% משכר של 7000 ₪ או 3 פעמים הפרשת העובד אך לא יותר מ- 2.5% מ- 7000 ₪ , תיזקף כהכנסה בידי העובד.
גם נושא קרנות ההשתלמות הוא אחת מ"הפרות הקדושות" של ההסתדרות הנהנית בסעיף זה מתמיכה רחבה של חברי הכנסת, כך שגם סעיף זה עתיד להיתקל בקשיים לא מעטים.


הכותב:
דני פיק - כלכן U.L.C
מנכ"ל פסגות סוכ' לביטוח בע"מ